<h1>שו"ת מהר"ח או"ז סימן צ"ט</h1>
<h2>דף כב.</h2>
אלמנה התובעת כתובתה בב"ד מיתומים קטנים, נראה שאין להגבותה כתובתה לפי שאין לה מזונות, דאמר שמואל התובעת כתובתה בבית דין אין לה מזונות. ואין נזקקין לנכסי יתומים קטנים אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהם כרב אסי, או לכתובת אשה משום מזונות כר' יוחנן דפ' שום היתומים. וכן משמע פ' שום היתומים, דכי משני התם לא קשיא בתובעת כתובתה בב"ד כדרב יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות. ופריך אי הכי איזקוקי נמי לא מיזדקיקנן לה, ומשני כיון דאיזדקיקנא להו מעיקרא מיזדקיקנן להו לבסוף. וסבורני שפי' כך, כיון דמיזדקיקנן לה מעיקרא בלא תביעתה כי היכי דלא ליפסדו יתמי מזוני, מיזדקיקנן לה לבסוף אף עפ"י שכבר תובעת כתובתה בב"ד והפסידה מזונות. אבל היכא דלא איזדקיקנא לה קודם תביעתה אלא היא תובעת כתובתה מנכסי יתומים קטנים, אין נזקקין להגבותה כתובתה. ומזונות נמי אין לה כיון שתבעה כתובתה בב"ד. ואי קיימא לן כמ"ד משום חינא נזקקין אז אפילו אם אין מזונות נזקקין.
